top of page
חיפוש

חיים בסרט? לכבוד יום הפופקורן הבינלאומי.

מרגישים שאנחנו חיים בסרט?

כי אתמול היה יום הפופקורן הבינלאומי.


הזדמנות מצוינת לספר לכם קצת על הקסם הזה שנקרא פופקורן.


נתחיל בפרט שאותי הפתיע כשלמדתי אותו לראשונה.

נכון יש "תירס לפופקורן"?

אפשר לקנות את זה בכל סופר, וזה נראה פשוט כמו גרגירי תירס מיובשים.

אז מסתבר, שאלו לא סתם גרגירי תירס מיובשים אלא זנים מיוחדים של תירס לפופקורן.

מה שונה בהם?

הקליפה שלהם עבה ועמידה יותר, מה שעושה אותם פחות נעימים למאכל בתור תירס.

מזל…


איך קורה הקסם?

האמת? זה די פשוט.

בתוך זרעי התירס ישנם מים. במהלך החימום המים רותחים והופכים לאדים, המפעילים לחץ על הקליפה מבפנים, עד ש… פופ.

בזני תירס רגילים, אלה עם הקליפה שנעים לאכול, הקליפה לא מספיק עמידה בשביל לייצר את הלחץ הדרוש.

רק בזנים עם הקליפה העבה.

מזל!


אפשר לדמיין בקלות איך הומצא הפופקורן הראשון,

זה בטח היה משהו כזה -

איכר חוזר הביתה עם תירס מזן חדש שהוא גידל בעמל רב.

הוא מנסה לבשל אותו. יוצא לא אכיל. הקליפה עבה מידי.

בייאושו הוא זורק את שאר היבול למדורה, שלפחות יעשה משהו חיובי ויחמם את הבית.

אחרי כמה דקות הוא קופץ בבהלה מקול של יריות שהוא שומע.

הוא מתעשת ונזכר שהשנה היא בערך 3500 לפני הספירה וייקח עוד יותר מ4000 שנה עד שימציאו את חומר הנפץ.

הוא רואה את ערמת הפופקורן שקפצה החוצה מהמדורה.

הוא הופך לשליט הבלתי מעורער של כל היבשת.

נראה לי שזה היה משהו כזה...

בכל מקרה, אנחנו יודעים שבדרום אמריקה אכלו פופקורן כבר לפני יותר מ 5000 שנה.

כבוד.



פופקורן למיקרו. למה?

סיבה מצוינת להעדיף את הכנת הפופקורן לבד: ככה תדעו בדיוק מה יש שם, וכמה יש מזה.

איך מכינים?

זה פשוט.

שמים טיפה שמן בסיר על אש בינונית גבוהה.

מוסיפים 2-3 כפות של גרעיני תירס לפופקורן, לא צריך לחכות שהשמן יתחמם או משהו, מנדנדים קצת את הסיר מצד לצד כדי שהגרגרים ייעטפו בשמן.

סוגרים עם מכסה שקוף. לא חייבים שקוף אבל זה הרבה יותר כיף!

כן חייבים מכסה...

רואים איזה קסם זה. או שומעים, תלוי במכסה.

כשמפסיקים הפצפוצים, מכבים את האש.

ממליחים קצת לפי הטעם ואוכלים.


כמה פופקורן אפשר לאכול?

זה נראה כאילו אנחנו פשוט אוכלים אויר, אז לא צריכה להיות הגבלה נכון?

ובכן... לא.

ראשית, נזכור שהתירס הוא פחמימה. אנחנו חלילה לא נמנעים מפחמימות, אבל גם לא מתייחסים אליהן כאל אוויר.

יש בפופקורן גם סיבים תזונתיים ודברים טובים, הבעיה היא התוספות.

כמויות גדולות של מלח, שמן או חמאה (כן, יש גם גרסה כזו...)

שלא לדבר על תוספות כמו קרמל, דבש או שוקולד (כן, יש גם גרסאות כאלה...)

הופכים את הפופקורן לחטיף שיש לאכול ממנו במשורה.


אז מה אני ממליצה?

להכין בבית.

לא להגזים עם שמן ומלח.

לאכול במידה.

זה כמובן עדיף מחטיפים מעובדים בשקיות מרשרשות, וגם מחטיפים מרשרשים בשקיות מעובדות.

אז שנמשיך לחיות בסרט,

ולאכול פופקורן.

נתראה בטיפ הבא

ליעד

צפייה 1

פוסטים אחרונים

הצג הכול

留言


bottom of page